מירוץ כפר עזה, יום העצמאות תשס"ט
שלום לכם,
לפניכם הרמזים שלכם ב"מירוץ כפר עזה" תשס"ט.
עליכם לפתור את כל הרמזים שלכם, ולהגיע לכל תחנה על פי הסדר.
בתחנות מחכים לכם מנהלי התחנות, שיספרו לכם ברצון על התחנה שלהם ואף יחתמו על כתב החידה שלכם - כהוכחה שהייתם במקום.
אל תחששו - הרמזים אינם קשים, ובחלק מהמקרים כשאתם מתקשים לפתור -
תוכלו להיעזר בכתב הנקודות הסודי (מצורף גם המפתח שלו)
כשסיימתם לבקר בכל התחנות שלכם, לאחר שקיבלתם חתימה בכל תחנה - מיסרו את כתב החידה בנקודת הסיום ומובטח לכם פרס!
תחנה 1:
מאות בשנים הוא קרא לשלום
בחג האורים הוא ניטע מחדש
לסמל את התקווה שלא אבדה
לזכרו של רוכב השמיים
תחנה 2:
לפעמים ההיסטוריה רחוקה ולפעמים היא מאוד קרובה.
עד לפני שנה זה היה פתוח פעמיים אחרי הצהריים וגם בשבת
היינו מבקרים שם עם ההורים או עם בית הילדים.
את המקום בנו לפני בערך שלושים שנה והילדים עבדו בו כל יום אחרי הלימודים
היום המקום הוא ממלכת טווסים ורק התותים שם עדיין ממתינים
תחנה 3:
"על המחנה נדלק ירח
על המאהל כוכב זורח..."
ביום ובלילה עינם פקוחה
שומרים על הקיבוץ ועל הסביבה
תחנה 4:
המקום הזה איבד את ליבו-
הלב היה, לא הצריף, לא הציוד,
אלא האדם.
האיש שנקרא בשם החודש האחד-עשר,
והייתה לו משפחה ע-נ-קית.
כל תינוק הכירו, כל פעוט קרא בשמו,
כשעבר עם החבילות, הברגים ובעיקר החיוך.
תחנה 5:
אבא של עינת, עזר, ארז וניבה
אבא של אילי ובל
אבא של זיו וגלי, לירן ועידן
אבא של עומר, טל ואופיר
אבא של נוי, עדן, בר ותום
והבן של ארנון ארז
תחנה 6:
את האוטו הם מחנים בכיכר עם הורדים
ואת אמנותה הם באים ללמוד ממרחקים.
בחומר יחד הם יוצרים
ילדים וגם מבוגרים.
תחנה 7:
כשבנו את השכונה,
לפני שנים רבות, ניסו להיפטר ממנה.
פטישים לא יכלו לה,
השופל "שבר שיניים" מולה
וכך נשארה במקום.
הדשא צומח סביבה,
הילדים מקפצים מעליה
וכנראה שהיא אוהבת את ימי השלום,
יותר מימי המלחמה- שלהם נועדה.
תחנה 8:
התכנסנו שם לפני מספר שנים
כדי לשתול את פרי הגנים.
שוכן מול הירוק הגדול וסמל השלום שבתוך כלי המלחמה
וברקע כשנושבת הרוח מצלצלים הפעמונים.
תחנה 9:
בשנות ה-90 זה היה הבית ראשון במולדת
האטרקציה בו הייתה אמבטיה לתפארת
את קינאת החברים אי אפשר היה להסתיר
היום זה מעין דירה להשכיר
תחנה 10:
כמו בסין העממית
גם אצלנו יש...
לכו ליצירת האמנות ליד הגבר החדש
תחנה 11:
לפחות פעם בשנה האוטו טבל בשלולית הגדולה
משום הפחד הגדול ממחלת הפה והטלפיים
היום הרפת ריקה
אבל המבואה הישנה עדיין עומדת והיא אפילו ממוגנת
תחנה 12:
שנים היא במרכז העשייה
לא לֵאה ולא ממתינה
מפרויקט לפרויקט היא מפליגה
היום בצל הפיקוס היא פורחת.
תחנה 13:
"רוץ בן סוסי רוץ ודהר..."
מור, אדווה, הדס ושני
כל אחרי הצהריים במאנז' טופפות
בכל הארץ מנצחות בתחרויות ומביאות לכפר עזה תהילה וכבוד
תחנה 14 היא נקודת הסיום:
מאחורי ביתם של הדוקטור והאחות היה פעם מרכז הקיבוץ
בו כיכבו חברות רבות וטובות ביניהן:
זו המפיצה את אורה
וזו מהדיבר העשירי,
בת זוגו של הנביא מתקוע,
(הבולס שיקמים ובימנו מגדל תאנים)
מה עוד היה בו במקום המרכזי, חוץ מחברות?
כלים (לא כ"כ נאים), פרודוקטים, "למלא שולחנות"
וכיום נשארו רק אבן וזיכרונות.
במקרה של מצוקה אמיתית אפשר להתקשר בזמן אמת
למיכל או ליעל
שמחנו לשחק אתכם - בכפר עזה ביתנו וביתכם
מקווים שנהניתם
ניפגש ביום העצמאות הבא